שטרן נ' הקודחים שבת בע"מ - פסקדין

החלטה

התובע הגיש תביעה כספית בסדר דין מקוצר על סך של כ- 59,868 ₪ כנגד הנתבעת בגין שכר טרחה שלטענתו הנתבעת חייבת לו.

הנתבעת ביקשה להורות על דחיית התביעה על הסף, לחלופין מחיקת הכותרת, ולחלופי חלופין, מתן רשות להתגונן.

הבקשה נשלחה לתגובת התובע אשר לא הגיש כל תגובה.

לאחר עיון בבקשה ובהעדר תגובה, מצאתי כי יש ממש בטענה לפיה יש להורות על מחיקת הכותרת, כמפורט להלן.

תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, קובעת מהן תביעות שניתן להגיש בסדר דין מקוצר. ס"ק (1) לתקנה קובע כי ניתן להגיש בסדר דין מקוצר: "תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית, הבאות – (א) מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב...".מכאן שתקנה 202(1)(א) מציבה שלוש דרישות לתביעה בסדר דין מקוצר: סכום קצוב, חוזה או התחייבות וראיות בכתב.

בענייננו, התובע צירף לכתב תביעתו הסכם שכר טרחה החתום על ידו בלבד, הסכם שכר טרחה מתוקן, החתום על ידי הנתבעת ובו תוספת בכתב יד, העתק פסק הדין ומכתבים ששלח התובע לטענתו לנתבעת.

הנתבעת טוענת כי המסמכים הללו אינם מקיימים את דרישת ה"ראיות שבכתב". לטענתה, רק המסמך עליו חתומים שני הצדדים, יכול להיחשב כראיה בכתב לעניין תקנה 202, שכן רק מסמך זה נערך ונחתם על ידה. המסמכים הנוספים אינם יכולים לחייב אותה, שכן ההסכם הראשון חתום רק על ידי התובע, ולמכתב ששלח התובע לנתבעת, לא צורפה אסמכתא בדבר שליחה, קבלה והסכמה.

בעניין רע"א 8364/07 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, (2011) נפסק כי ההליך של סדר דין מקוצר מיועד לתביעות לגביהן קיימת הסתברות ברמה גבוהה יחסית שבסופו של יום יזכה התובע בתביעתו. לפיכך קובעת התקנה שלוש דרישות: סכום קצוב, חוזה או התחייבות, וראיות בכתב. דרישות אלה הן שיוצרות סיכוי גבוה יחסית לזכייה של התובע. בהמשך דן בית המשפט העליון בחלופה אחרת, שעניינה סכום קצוב שנקבע בחיקוק, וקובע כי יש לפרש את הכללים שבתקנה 202 באופן מצומצם, רק כאשר הסכום הקצוב ברור וחד משמעי.לפי ההלכה הפסוקה, הכוונה ב"ראיה בכתב" היא למסמך הקושר את הנתבע, עשוי על ידו או חתום בחתימתו. לפיכך, אם המסמך נעשה בידי התובע עצמו, אין הוא מחייב את הנתבע ולא ניתן לראות בו ראיה בכתב המאפשרת הגשת תביעה בסדר דין מקוצר (ר' אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, ע' 302 ; ר' תא"ק (של' בית שאן) 21512-02-12 עטיה נ' צפראוי (30.5.2012)).

בענייננו, גדר המחלוקת היא באשר להסכם שכר הטרחה, שהוא "הראיה שבכתב" הנדרשת לשם הגשת התביעה בסדר דין מקוצר.התובע חתם על הסכם שכר טרחה לפיו על הנתבעת לשלם לו 6% + מע"מ מסכום פסק הדין, ושלח את ההסכם לחתימת הנתבעת. מסמך זה שסומן א', לא נחתם ע"י הנתבעת. הנתבעת, לעומת זאת, חתמה על ההסכם רק לאחר שהוסיפה לו את המשפט: "שכה"ט יהא בסך 6% בתוספת מע"מ מכל סכום שיתקבל מהנתבע". לפיכך לטענתה, לשם בירור הסכום בו היא חייבת, שומה לברר קודם לכן מהו הסכום שנגבה בפועל, וזה איננו סכום קצוב.התובע שלח אמנם מכתב הבהרה, לפיו ההסכם המקורי כפי שנשלח לנתבעת הוא הוגן, אולם אין כל ראיה שבכתב להסכמת הנתבעת להסכם המקורי או למכתב זה.

נוכח האמור לעיל, אין בנמצא ראיה שבכתב להוכחת סכום קצוב, ברור וחד משמעי. ההסכם החתום והמחייב את הנתבעת, מתנה את תשלום שכר הטרחה באחוז מהסכום שיתקבל. זהו עניין שאיננו קצוב והוא דרוש הוכחה. ייתכן שבמהלך הדיון יעלה בידי התובע להוכיח הסכמה אחרת, בע"פ, אולם אין בנמצא ראיה שבכתב לחיוב בסכום קצוב.

אשר על כן, אני מורה על מחיקת הכותרת.

נוכח גובה סכום התביעה, אני מורה כי התביעה תנוהל בהליך של סדר דין מהיר. המזכירות תרשום את התיק כתיק תא"מ.

התובע יגיש בתוך 30 יום כתב תביעה מתוקן מותאם לסדר דין מהיר, לרבות כל המסמכים שיש לצרף לכתב תביעה כזה. הנתבעת תגיש כתב הגנה, מותאם לסדר דין מהיר, בצירוף כל המסמכים הנדרשים, בתוך 45 יום ממועד קבלת כתב התביעה המתוקן.

עוד אני מורה, כי בד בבד עם הגשת כתבי הטענות המתוקנים כאמור לעיל, יגישו שני הצדדים גם את כל ראיותיהם, כאמור בתקנה 214ט' לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984.

לאחר הגשת כתבי הטענות המתוקנים, תיצור המזכירות משימה לקביעת דיון, ובית המשפט יבחן אם יש מקום לישיבה מקדמית או שניתן לקבוע את התיק ישירות להוכחות.

חרף החלטתי כי ההליך הוגש באופן לא נכון בסדר דין מקוצר, אינני עושה צו להוצאות, אולם עניין זה יבוא בחשבון בתום ההליכים.

אני קורא לצדדים לבוא בדברים ביניהם ולנסות להגיע להסכמות מהותיות או דיוניות, אשר יחסכו את הצורך בהכרעה שיפוטית שהוצאותיה בצידה.

המזכירות תשלח עותק החלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו אייר תשע"ג, 25 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: